<h1>הרוקח סימן רס"ג</h1>
<h2>דף מ:</h2>
טחינה לפסח יראה התבואה שלא ירד עליה טל או מטר או שלג כדאמרינן בשילהי כל שעה גבי ההיא ארבא דאיטבע בחישתא אם תבואתו נפלה במים ימכרנה לפני הפסח ואם מעט מים או שלג על תבואתו היה יגרוף אותם החיטין ויקח תחתיהם כדאיתא בשילהי כל שעה ירושלמי חד מן אילין דבי כיראי הוו ליה גברין או אוצרא דחיטין שאל לרבנן אמר ליה זיל גרוף מה דתחותיהון. וכן היה מעשה שנפל מים על שק של קמח וכן שק נפל בטיט שהיה בו קמח והתיר רבינו שמריה לרקד הקמח כדי שישאר העיסה למעלה והשאר מותר. בפ' כל שעה ושמרתם את המצות אמר רבא להנהו אפונאי כי אפכיתו אפכיתו לשם מצה קסבר בעינן שימור מתחלתו ועד סופו. כל איש ישראל צריך לילך עם טוחן לטחון כדמשמע בפ' הכל שוחטין (דף ז') גבי ר' פנחס בן יאיר הוה ההוא גברא דהוה דרי חיטא לפיסחא אמר חלוק נמי להאי דבמצוה קא עסיק. בפ' כל שעה אין לותתין שעורין לפסח ואם לתת נתבקעו אסורות וכן אמר רבא אסור ללתות חיטין ושעורין.
